סטיגמות וסטריאוטיפים מוטעים על הצרכן הערבי בפרסום למגזר הערבי.
הפרסום למגזר הערבי בהרבה מן המקרים מבוסס על קיבוע הסטיגמות והסטריאוטיפים . בחברה בה המיעוט חי ביישובים לרוב לא מעורבים, עובד ומתפרנס מכלכלה מקבילה ונפרדת יחסית , קל מאוד להסיק מסקנות מוטעות לגבי הצרכן הערבי בישראל. וקל מאוד לבסס דעה או עמדה על בסיס דעה קדומה .
אז ברשותכם , אנסה להפריך כמה סטיגמות שכיחות וליקטתי בשבילכם מבחר של דעות קדומות אופייניות שלדעתי הן בנויות מחומרים מזכוכית וקל לשבירה .
- הצרכן הערבי לא קונה מותגים וקונה יותר קומודיטיז ומוצרים לא ממותגים !
אז איך בכל זאת, תסבירו את כמות המכירות העצומה של מרצידס או וולוו בכבישים ובישובים הערבים או למשל את הנוכחות המוגברת של האגיס או פמפרס בקרב אוכלוסייה מרובת ילדים - קונה רק מוצרים זולים – low market ובעל יכולת קנייה מוגבלת!
אז איך בינתיים יש נהירה למותגי על ולמותגים בינלאומים יקרים לדוגמא באופנה, בענף הרכב, ובסגנן חיים ועוד.
מצד שני ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה, מתקרבת לזו של האוכלוסייה היהודית. - הגבר הנו הקובע ברוב החלטות הקניה במשק הבית – זה נכון, עד שהוא רץ לקבל את האישור של האישה כמו באוכלוסייה היהודית!
- למשפחה המורחבת יש עדיין השפעה על החלטות הקנייה של משק הבית או של הפרט
כבר אין משמעת חמולתית ברוב תחומי החיים , אולי ההשפעה שנותרה מוגבלת לתחום הפולטי ונחלת יישובים מסויימים ולא בכל מקום למשל בנצרת, שפרעם והערים הגדולות. - הצרכן הערבי קונה רק במזומן !
הבנקים ישמחו לאשר לנו את העלייה בשימוש בכרטיסי אשראי - הצרכן הערבי לא ממש קונה ברשתות השיווק, אלא בסופר מרקט או במכולת השכונתית !
נו באמת! תעשו סיור בכפרים ובערים ותראו כמות רשתות יש חלקן אפילו רשתות מקומיות מתוך החברה הערבית ואנחנו כבר לא מדברים אך ורק על רשתות המזון , רשתות הפארם יש להם דריסת רגל משמעותית במגזר - הצרכן הערבי לא משתמש בכרטיסי האשראי – זה נכון לשימושים אינטרנטיים וסליקה וזה תלוי בחברה ממנה קוניםי
